רוב האנשים סבורים שלמידה טובה כרוכה בלשבת במשך שעות רבות ולשנן. עם זאת, מחקרים
בתחום הלמידה האקדמית מראים שדווקא הסטודנטים המצטיינים מבלים פחות זמן בלימודים לעומת
סטודנטים ממוצעים. זה לא בגלל שהם חכמים יותר וצריכים פחות זמן כדי ללמוד, אלא הם פשוט
לומדים בצורה אפקטיבית יותר ומנצלים את זמנם ביעילות רבה.

1. ניהול זמן

כולם מדברים על ניהול זמן, אבל איך באמת עושים את זה? קבלו טיפ פרקטי – צרו טבלה
שכוללת את כל הנושאים שאתם צריכים לכסות כדי להתכונן היטב למבחן. בכל נושא ציינו את
כמות החומר, חומרי הלימוד שתזדקקו להם ומידת הקושי שלכם בהתמודדות איתו. הדברים
נראים קצת יותר מסודרים, נכון?
כעת תכננו את הזמן שלכם לפי החלוקה לנושאים שערכתם בטבלה. אין סיבה שתלמדו כל נושא
באותה אינטנסיביות. אם יש נושא שאתם שולטים בו יותר, דעו להשקיע בו בהתאם וכך נכון גם
לגבי הנושאים שכדאי לכם לשפר.

2. למדו פחות זמן, בעצימות גבוהה יותר

בעידן של הסחות דעת דיגיטליות, התרגלנו לבצע משימות רבות זו זמנית (מולטי טסקינג). אבל
אין דבר כזה ריבוי משימות מוצלח, כי הרבה מהזמן מבוזבז על החלפת הקשב כך שהמוח צריך
להתמקד מחדש בעניין אחר כל פעם. נסו לעבוד לפי הנוסחה הבאה: עוצמת המיקוד X הזמן
שהשקעתם = תוצר העבודה. למשל, לסטודנט שלומד אבל גם בודק הודעות ועובר על פוסטים
באינסטגרם יש עוצמת מיקוד נמוכה – נניח 3 (מתוך 10, כמובן). למרות שהוא משקיע 3 שעות
בלמידה, תוצר העבודה שלו הוא רק 9.
מצד שני, לסטודנט שעובד בצורה נכונה ומתמקד אך ורק בלמידה יש עצימות גבוהה של
מיקוד – 10. למרות שהוא משקיע רק שעה, הוא משיג יותר ממה שהשיג הסטודנט המוסח ב-
3 שעות. למידה בזמן קצר אך בעצימות גבוהה ללא הסחות דעת היא אפקטיבית יותר ומובילה
להישגים גדולים.

3. תרגלו שאלות במרווחי זמן

כשמתרגלים לענות על שאלות, אפילו בצורה לא נכונה, הלמידה משתפרת. מחקרים הראו
שתרגול מוקדם של שאלות משפר את התוצאה במבחן יותר מאשר השקעה זהה של זמן למידה.
בנוסף, חשוב לרווח בין פרקי הזמן שאתם מקצים ללמידה. כלומר, התמקדו בנושא אחד לזמן
קצר בימים שונים. שיטה זו הוכחה כמשפרת את היכולת לשמור ולזכור את המידע יותר מאשר
למידה רחבה של כמה נושאים במקביל.